נמאס לכבס מצעים כל לילה.

תתאכזבו מהילד שלכם אם לחץ הדם שלו לא מאוזן?  

תתנו לו פרסים כדי לעודד אותו להפסיק עם הפריחה?

גם הרטבת לילה לא ממש תלויה בו.

הוא לא נהנה מהמיטה הרטובה שלו

ולא בהכרח נהנה להשיג ככה את תשומת הלב שלכם.

כעס או מבצעי מדבקות של שמשות יבשות לא יפתרו לבד את הבעיה.

יש שיעדיפו לשים טיטול או לרוקן את הילד תוך כדי שינה בלילה וזה בסדר גמור. כי אין פתרון קסם.

יש פתרון שדורש התגייסות שלכם ושל המרטיב למשך כמה חודשים. לא לכולם זה מתאים.

בכל שנה מעל גיל 6, 15% מהילדים יגמלו גם בלי ההתערבות שלנו עד שבגיל 15 ישנם רק 2% שמרטיבים בלילה.

הבעיה מתחילה להפריע כשיוצאים לישון בחוץ, סביב גיל 6.

לרב, רק בשלב הזה הילד יהיה מוכן להתאמץ כדי להיות יבש.

אם נתחיל לפני, אנחנו עלולים לגרום לתסכול ולבזבוז המוטיבציה שלו בניסיון הבא.

לפני שמתחילים, חובה לסנן מצבים מורכבים יותר.

1. הרטבה שניונית- הילד כבר היה יבש בעבר לתקופה של יותר משישה חודשים.

2. קיימים תסמינים סביב הרטבה גם ביום- האם הוא הילד שמבקש מהמורה לצאת דחוף מהשיעור אפילו שהלך לשירותים בהפסקה? או מתחנן שתעצרו בנסיעה גם כשהתרוקן רגע לפני היציאה? אתם רואים לעיתים קרובות שהתחתונים שלו רטובות במהלך היום? אלה סימנים של תכיפות ודחיפות שעלולים להצביע על שלפוחית רגיזה.

במקרים כאלה התחנה הראשונה שלכם היא אצל רופא המשפחה.

אם עניתם בשלילה על שתי השאלות, אפשר לצאת לדרך.

נתחיל בהסרת האשמה מהילד.

זה המקום שלכם להתנצל מולו. הגורם המשמעותי ביותר להרטבה הוא נטייה גנטית.

שתפו אותו אם אחד מכם עבר את אותו הדבר בילדות וספרו לו שזו תכונה שהוא קיבל, בדיוק כמו צבע עיניים.

גם הידיעה שהוא ממש לא יחיד מבין החברים תרגיע אותו.

 בדקו בטבלה כמה ילדים מהכיתה שלו ודאי מרטיבים לפי הממוצע.

      גן חובה 15% כיתה א'-ב' 11% כיתה ג'-ד' 7% כיתה ה'-ו' 5% כיתה ז'-ח' 2.5% כיתה ט'-י' 1.5%

הטיפול היעיל ביותר שאנחנו מכירים היום הוא שימוש בזמזם. אולי כבר ניסיתם וראיתם שאתם והשכנים הם היחידים שקמים. הנסיך המשיך לישון כמו נסיך.

למה זה לא מצליח?

· אם לא סיננתם לפני תחילת התהליך את המצבים המורכבים יותר, אתם צריכים לקחת צעד אחורה.

· אם ציפיתם שהילד יתעורר מהזמזם וילך יפה לשירותים, אז לא. לשימוש בזמזם פרוטוקול מסודר שצירך לפעול לפיו. גם אתם הולכים להתעורר באמצע הלילה והרבה.

תתכוננו לתהליך של 8-12 שבועות שעליכם לעקוב במדויק אחר ההוראות.

עברו חודשיים בלי שום שינוי?   זה הזמן לחזור לרופא המשפחה שלכם או לפנות לפיזיותרפיסט שמתמחה ברצפת אגן ילדים.