כשאנחנו ניגשות לרופא נשים ומבקשות אמצעי מניעה, הוא יציע לנו באופן אוטומטי גלולות או התקן. לחלק מאיתנו ההורמונים האלו ישפיעו על רגישות בנרתיק, מצבי רוח או ירידה בחשק המיני. לא תמיד אנחנו שמות לב לקשר בין הדברים. חשוב שנדע לבחור את אמצעי המניעה שמתאים לנו ונכיר את האפשרויות מתוך הבנה שאף אחת מהאפשרויות לא מושלמת ויכול להיות שבכל תקופת חיים יתאים לנו משהו אחר. אני ממליצה על האתר של 'לדעת, לבחור נכון' https://ladaat.org.il/ שמפרט את האפשרויות ונותן לנו לבחור בעצמנו ולא להיות תלוי

קודם כל- 'היפרדות בטנית' היא פחות מפחידה ממה שעשו ממנה. שריר הישר-בטני (או בשם הנפוץ שלו 'שריר הקוביות'...)- מורכב מרקמת חיבור שמחברת את שני הצדדים שלו. בהריון היא עוברת מתיחה משמעותית ולוקח לה זמן לחזור ולהצמיד את שני צידי השריר. בסוף ההריון כשקמים משכיבה אפשר להבחין במבנה משונה של 'ריכוס' שנוצר לאורך הבטן. הוא נובע מחוסר יכולת של השריר לעשות את הפעולה שלו ולקרב את החזה לאגן. בניסיון לייצר את התנועה, כל צד שלו מתכווץ לחוד ומייצר את הרכס. בשלב השיקום שאחרי הלידה (6 שבועות אחר

אחת מכל חמש נשים תרגיש כאבים במפרקי האגן במהלך ההריון והטווח הוא כמובן, רחב מאוד. אנחנו שומעים הרבה את המילה 'סימפיזיוליזיס' שמתארת התרחקות של שני צידי מפרק המפשעה- זה לא בהכרח מה שקורה בפועל. כאבים בכל מפרקי האגן הם נפוצים בגלל שילוב בים התגמשות לקראת לידה ומשקל עובר שעולה במהלך ההריון. נשים יתארו כאב שנע החל מאי נוחות קלה ו'קנאקים' במפרקים, עד להגבלה משמעותית בתפקוד. התנועות שנשמע עליהן הכי הרבה תלונות הן תנועות א-סימטריות גדולות של הגפיים התחתונות- סיבוב במיטה, יציאה מהרכב

צניחות הן מבהילות, אבל חשוב לדעת שלא מדובר בבעיה מסוכנת מבחינה רפואית, אלא בעיקר בחוסר נוחות. כל אחד משלושת האיברים יכול לצנוח. 'צניחת רחם' מלמעלה, הרקטום 'רקטוצל' (סוף מערכת העיכול) יכול לדחוף את הקיר האחורי של הנרתיק כלפי מטה והשלפוחית 'ציסטוצל'- מעבר לקיר הקדמי של השלפוחית. עשרים אחוז מהנזק קורה בלידה הראשונה וכל לידה מביאה איתה עוד עשרה אחוזים. נוספים לזה עומסים לאורך שנים, כמו -שיעול כרוני, עצירות שחוזרת או סחיבה של משאות כבדים וסוגי ספורט שכוללים קפיצות חוזרות. כשרצפת ה

כשאישה מספרת לי על כאב בקיום יחסים זה תמיד אחרי מסע שהיא עברה- 'עד שהבנתי שזה לא תקין, שאפשר לטפל, למי פונים'. כמה צער היא יכלה לחסוך לעצמה עם יותר מודעות. ואז אני שואלת אותה- למען שאר הנשים- איפה היית פוגשת את המידע הזה יותר בקלות? משם התגלגלתי לפרוייקט דפי מידע במקוואות. אם אתן רוצות לקחת חלק ולשים אחד כזה גם במקווה שלכן- מוזמנות לרשום בתגובות ואדאג שיגיע אליכן. באתר 'שלמה' יש המלצות לרופאים בתחום, למטפלים זוגיים, סקסולוגים ומטפלים רגשיים שהם כולם חלק מהסל הזה של טיפול בכאב

הממ. כיווצים זה נחמד, אבל זה כמו להתאמן למרתון רק בהליכה- לא נגיע להישגים טובים גם אם נתרגל כל יום. בפועל לרגע האמת זה לא מספיק. אנחנו צריכים לייצר מיכל שיודע לספוג נכון עומסים חזקים כמו עיטוש, שיעול או צחוק ומצד שני גם להרפות כשצריך. בתור התחלה נייצר כיווץ לפני שיעול (האלה שלא מפתיעים אותנו). עכשיו נתחיל לתרגל בדרגות קושי עולות- כיווץ תוך כדי צעד הצידה, תוך כדי עלייה במדרגה, ירידה, קפיצה. תוכלי לעשות את זה במדויק בעזרת דף התרגול המצורף. עם התרגול הכיווץ יקרה לנו בגוף באופן א

חברות מוצרי היגיינה מפרסמות את התחבושות כפתרון מוצלח ל'דליפות שתן'. למה זה מרגיז? כי תחבושות הן לא נוחות, הן מזכירות טיטול וגורמות לנו ללחות מעצבנת באזור הפות.הסוגרים שלנו אמורים לייצר את ההגנה- התחבושות שם רק לתקופה של התרגול עד שנשיג את היכולות שאנחנו צריכות. השימוש בתחבושות הוא כמו דלי לדליפה מהתקרה- לא נשאיר את הדלי באמצע הבית. קוראים לאיש מקצוע ודואגים לתקן...

הדחיפות היא כיווץ של השלפוחית מעל הסוגרים, לא בהכרח בגלל שהיא מלאה. התפקיד שלה הוא לשאול אותנו האם זה זמן מתאים להתרוקן בכל פעם שהיא מרגישה מתוחה. לא צריך ללכת לשירותים מכל גירוי שלה- זה רק יעורר התעסקות וכיווצים מיותרים. אם התרגלנו ללכת לשירותים מיד כשמגיעים הביתה, השלפוחית תתכווץ בזמן הזה. אם הזרם של המים במקלחת מייצר אצלנו דחיפות, נרצה להשיג יכולת לענות לו גם במצב הזה ולבטל את ההתניה, כדי שיהיה לנו קל יותר בשטיפת כלים או בכניסה לבריכה. כיווץ השלפוחית נמשך כ-30 שניות. אם נת

במצב שהתרגלנו להתרוקן לעיתים תכופות, השלפוחית מתפקדת כמו בלון חדש ומתקשה להתגמש ולהימתח כשאנחנו מתאפקים. ביכולתנו לשנות ולהגדיל את הנפח...

האסטרוגן שותף לכל תהליך בגוף. לעיכול, מצב העור, ראייה ועוד ועוד. בנרתיק הוא אחראי לעבות את הרקמה של הסוגרים ולהקל עלינו בסגירה ההרמטית שלה. | כשהוא לא שם, למשל בתקופה של גיל המעבר ולפניה, בהנקה וסביב הווסת- רקמת הנרתיק רגישה ושברירית. אנחנו מרגישות שיותר קשה לנו להתאפק, שצלקות ישנות יותר רגישות וגם יותר יובש באיזור הזה. חשוב להכיר את הקשר הזה. נזדקק לשרירים טובים יותר בימים האלו ואם יש צורך ניתן להתייעץ עם הרופא לקבלת משחות שימלאו את התפקיד של האסטרוגן כל עוד הוא לא שם.

ברגע שאת כבר יודעת איך לתרגל את הכיווץ וההרפיה של רצפת האגן, את יכולה להתקדם לשלב הבא. תרגול תוך כדי תנועה בדרגות קושי עולות.כשתכירי את...

לכל אחת מאיתנו אופי שוני, גנטיקה שונה, היסטוריה שונה עם חוויות שונות. אחת מחזיקה את הגוף ארוז היטב במהלך היום, כשהאחרת מאוד רפויה. ב'שיקום רצפת אגן' המטרה היא לא ללכת כל היום ארוזות ומוחזקות אלא להיות מספיק מיומנות בשליטה של כיווץ והרפייה ברגע האמת. נשאף שגם במצב מנוחה השריר יהיה שם בשבילנו – לא מכווץ, אבל ערוך ומוכן להתגייס במהירות אם צריך אותו -כמו למשל בשיעול, עיטוש וכדומה. ועכשיו לשאלה הגדולה, מה בדיוק לכווץ שם? נסי את זה עכשיו. שבי בישיבה זקופה בקצה כיסא יחסית קשיח. תניח