קודם כל- היפרדות ביטנית היא פחות מפחידה ממה שעשו ממנה. שריר הישר-בטני (או בשם הנפוץ שלו 'שריר הקוביות'...)- מורכב מרקמת חיבור שמחברת את שני הצדדים שלו. בהריון היא עוברת מתיחה משמעותית ולוקח לה זמן לחזור ולהצמיד את שני צידי השריר.
בסוף ההריון כשקמים משכיבה אפשר להבחין במבנה משונה של 'ריכוס' שנוצר לאורך הבטן. הוא נובע מחוסר יכולת של השריר לעשות את הפעולה שלו ולקרב את החזה לאגן.
בניסיון לייצר את התנועה, כל צד שלו מתכווץ לחוד ומייצר את הרכס.
בשלב השיקום שאחרי הלידה (6 שבועות אחרי לידה רגילה), את כבר יכולה לבדוק את עצמך. הניחי שתי אצבעות מעל הטבור ובצעי כפיפת בטן. במידה ואת רואה את הבטן מייצרת בליטה לאורכה במקום איסוף- זה השלב להתחיל לתרגל תרגול עדין של חיזוק בטן ולחפש אילו תרגילים מייצרים אצלך איסוף של הבטן במקום הבלטה שלה.
בפיזיותרפיה אנחנו משתמשים בטכניקות שמעודדות את השרירים הפנימיים לאסוף את הבטן, מגייסים קירוב של צידי השריר שהתרחקו זה מזה ועולים בקצב מותאם בדרגות הקושי עד להשגת שליטה טובה בשריר החיצוני- הישר-בטני.
במקרים בהם הבטן נאספת ואת מרגישה את השריר קשה משני הצדדים, אבל באמצע עמק רך, תוכלי לבדוק מה רוחב העמק (אצבע אחת- שלוש אצבעות) ולעקוב אחריו בחודשים הקרובים. ככל שתתמידי יותר בתרגול שרירי ליבה, כך הרווח יצטמצם.
חשוב לתרגל באופן מסודר תרגול שמותאם לנשים אחרי לידה.
התרגול הזה הוא מדורג ולא מעמיס על הבטן ועל רצפת האגן בבת אחת.
Comentários